קיים שיעור גבוה של אשפוזים חוזרים בקרב מטופלים עם אי ספיקת לב (chronic heart failure - CHF) בשישה החודשים הראשונים לאחר השחרור מאשפוז. כמו כן, קיימת בעיה של תת-אבחון של הפרעות נשימה בשינה (sleep disordered breathing), אשר מהוות ממצא שכיח בקרב מטופלים עם CHF.
עוד בעניין דומה
השערת המחקר הנוכחי היתה, כי אבחון מוקדם וטיפול בהפרעות נשימה בשינה, בקרב מאושפזים עם CHF, יביאו לירידה בשיעור האשפוזים החוזרים והביקורים בחדר המיון.
מטופלים שהתקבלו לאשפוז עקב CHF במרכז רפואי יחיד עברו פוליסומנוגרפיה (polysomnography) לילית תוך ארבעה שבועות משחרורם מאשפוז. למטופלים שאובחנו עם הפרעות נשימה בשינה סופק מכשיר לחץ אוויר חיובי (positive airway pressure – PAP), ואלו מביניהם שהשתמשו במכשיר לפחות 4 שעות ביום, 70% מהזמן, למשך ארבעה שבועות לפחות מביו שלושת החודשים הראשונים לטיפול - הוגדרו כנבדקים עם היענות טובה לטיפול.
בוצעה השוואה בין נבדקים עם היענות טובה לנבדקים עם היענות גרועה, בנוגע לשיעור האשפוזים במשך שישה החודשים שלפני תחילת הטיפול ושיעור האשפוזים החוזרים תוך שישה חודשים לאחר הטיפול.
70 מטופלים עם CHF אובחנו עם הפרעות נשימה בשינה לאחר שחרורם מאשפוז. מבין מטופלים אלו, 37 (53%) נענו היטב לטיפול עם PAP. מטופלים אלו נטו להיות מבוגרים יותר מאלו שלא נענו היטב למכשיר (64 ± 12 לעומת 58 ± 11), היו לרוב נשים (54% לעומת 33%) וכללו פחות חולי סוכרת (40% לעומת 67%).
למרות שנצפתה ירידה בשיעור האשפוזים החוזרים בקרב שתי קבוצות הנבדקים, ירידה משמעותית נצפתה רק בקרב הנבדקים שנענו היטב למכשיר PAP (ירידה ממוצעת של 1.5 אירועים לעומת 0.2).
מחקר זה הראה, כי אבחון וטיפול בהפרעות נשימה בשינה בקרב מטופלים שאושפזו עקב CHF מביא לירידה בשיעורי האשפוזים החוזרים בשישה החודשים הראשונים משחרורם מאשפוז, כאשר היענות לטיפול קשורה לירידה ניכרת בשיעור האשפוזים החוזרים.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
