הפתרון למצוקת האשפוז הוא לאשפז את המטופל בבית שלו. הצוות הרפואי יגיע אל המטופל הביתה — במקום שהמטופל יגיע אל הצוות.
עוד בעניין דומה
המחלקות הפנימיות מלאות עד אפס מקום באנשים מבוגרים, חולים כרוניים ברובם. השהות הצפופה בבית החולים עלולה לסכנם אף יותר מאשר לסייע להם להחלים.
קרוב ל–30% ממקרי המוות בישראל נופלים תחת הקטגוריה של "סיבות מוות אחרות", ומסתירים בתוכם מספר גדול של מקרי מוות ממחלות וזיהומים שיכלו להימנע. הפתרון הוא לא בהוספת מיטות ובהגדלת בתי החולים. הקשישים "העתידיים" לא יזדקנו כמו הוריהם. הם יחיו יותר, יהיו פעילים יותר וירצו להישאר בבתיהם במקום להיכנס לבתי חולים או לעבור למוסדות — אז מדוע ממשיכים לנסות לפתור את בעיות המחר בכלים של אתמול?
המהפכה הדיגיטלית הביאה לכך שאנשים צורכים את מרבית השירותים און־ליין. אנחנו נשארים בבית, והמוצרים והשירותים מגיעים אלינו. מערכת הבריאות נדרשת גם היא להתאים עצמה לעידן זה ולייצר פתרונות שיתאימו לתקופה הנוכחית.
בהתאם לכך, העתקת האשפוז ממחלקות בתי החולים אל בתי המטופלים היא הדבר הנכון — הן רפואית, הן כלכלית והן שירותית.
לפי מחקרים שבוצעו בעולם, במקרים המתאימים, האשפוז הביתי הוא שווה ערך לטיפול בבית חולים. בנוסף, הוא נוח יותר למטופל ולמשפחה. בהיבט הכלכלי־מערכתי, עבודה מחקרית מקיפה מצאה הפחתה של 20% בתמותה של מאושפזים וירידה של 24% בהוצאות בתי החולים במעבר לאשפוז ביתי. יתרה מכך, פתרון האשפוז בבית נקשר למיעוט סיבוכים רפואיים, שימור הסטטוס התפקודי ושביעות רצון גבוהה של המטופל. בחסות המהפכה הדיגיטלית מאושפזים בבית מנוטרים ממיטתם במכשור מתקדם — ממד לחץ דם ודופק ועד א.ק.ג נייד — המשדר את נתוניהם למרכזים הרפואיים באופן שוטף.
לפני כשנה החלה מכבי שירותי בריאות להפעיל מערך אשפוז ביתי לחבריה, תוך יצירת שיתופי פעולה עם בתי חולים מרכזיים כמו רמב"ם, אסף הרופא, בני ציון, בילינסון. בקרוב יתרחב השירות גם לאיכילוב, שיבא, מאיר ואחרים. במסגרת השירות, הצוות הרפואי בבית החולים מאתר מטופלים שמתאימים לאשפוז ביתי, משוחח עם המטופל ומציע לו להיפרד מהפיג'מה של בית החולים ולעבור בחזרה הביתה.
כאן נכנס לפעולה צוות רפואי, שמגיע אל בית המטופל ככל שרק יידרש. המעקב אחרי מצבם הרפואי של החולים מתבצע על ידי אחות ורופא, המגיעים לביקור בבית המטופל מדי יום, ומביאים עימם את הציוד הנדרש. הטיפולים כוללים מתן תרופות לווריד, אינפוזיה, חמצן ועוד. אנשי הצוות זמינים למטופלים אלה טלפונית בכל שעות היממה.
מערך האשפוז הביתי פועל מזה כשנה, ועד כה טופלו במסגרתו יותר מ–200 מטופלים. במלים אחרות, כ–1,000 ימי אשפוז. הפתרון הזה כבר מוכיח את עצמו באופן מובהק: ממוצע ימי האשפוז לכל מטופל ירד ל–3.6 ימים לעומת נתון ארצי של 4.6 בבתי החולים. בנוסף, ירד משמעותית מספר האשפוזים החוזרים (תוך שבוע ימים) ממצב של 8% בבתי החולים, ל–4% בלבד.
בשנה הקרובה פעילות זו צפויה להתרחב משמעותית לכ–1,000 מטופלים לפחות בכל רחבי הארץ. הצבנו יעד לפיו בחמש השנים הקרובות יעברו 20% מחברי מכבי מבית החולים אל ביתם ויקבלו שם מערך אשפוזי מלא. משרד הבריאות, שהתרשם מהנתונים, החל לאחרונה להציע תמריצים לפיתוח מערכי אשפוז ביתי.
האשפוז הביתי מתאים לחולים במצבים יציבים ובמצבים אקוטיים. גם הצוות המטפל חש כי הוא מספק טיפול טוב ומכבד יותר בסביבה המוכרת והנוחה ביותר למטופל. זו ההזדמנות של מערכת הבריאות כולה לסגל לעצמה זריזות, ניידות, גמישות ושקיפות — ולאמץ מודלים חדשניים שייראו קודם כל את טובת המטופל. זה לא רק פתרון לעומס — זה הדבר הנכון לעשות גם אם לא היה עומס.
(המאמר פורסם לראשונה ב"דה מרקר")