טיפול עם צריבה לעומת טיפול עם תרופות אנטי-אריתמיות בפרפור פרוזדורים

ההשפעה של צריבה באמצעות צנתור לעומת טיפול כרוני עם תרופות אנטי-אריתמיות בלבד, על תוצאים קליניים ארוכי טווח, כמו תמותה ושבץ, במטופלים עם פרפור פרוזדורים, עדיין אינה ידועה.

מחקר השווה את התוצאים הבלתי רצויים שמתרחשים בעקבות צריבה לטיפול בפרפור פרוזדורים, לעומת התוצאים לאחר טיפול אנטי-אריתמי כרוני. במחקר השתתפו 1,070 מטופלים מבוגרים עם פרפור פרוזדורים, שטופלו בין השנים 2010-2014, במערכת הבריאות Kaiser Permanente בקליפורניה הדרומית והצפונית. מטופלים שעברו צריבה באמצעות צנתור לטיפול בפרפור פרוזדורים, הותאמו למטופלים שטופלו עם תרופות אנטי-אריתמיות בלבד. ההתאמה נעשתה לפי גיל, מין, היסטוריה של אי-ספיקת לב, היסטוריה של מחלת לב כלילית, היסטוריה של יתר לחץ דם, היסטוריה של סוכרת ו-High Dimensional Propensity Score. שיעורים גלומים ומותאמים הושוו וכללו שיעורי תמותה, שבץ איסכמי או אירוע איסכמי חולף, דימום תוך-גולגלתי ואשפוז. אוכלוסיית המחקר המותאמת כללה קבוצה של 535 מטופלים שעברו צריבה באמצעות צנתור לטיפול בפרפור פרוזדורים וקבוצה של 535 מטופלים שקיבלו טיפול עם תרופות אנטי-אריתמיות. חציון המעקב היה שנתיים (טווח בין-רבעוני 1.1-3.5 שנים).

מתוצאות המחקר עולה כי אין הבדל משמעותי בשיעורי התמותה המותאמים (יחס סיכון מותאם 0.24, רווח בר-סמך 95% 0.03-1.95), שיעורי הדימום התוך-גולגלתי (יחס סיכון מותאם 0.17, רווח בר-סמך 95% 0.02-1.71), השבץ האיסכמי או האירוע האיסכמי החולף (יחס סיכון מותאם 0.53, רווח בר-סמך 95% 0.18-1.60) ושיעורי האשפוז בגלל אי-ספיקת לב (יחס סיכון מותאם 0.85, רווח בר-סמך 95% 0.34-2.12). אך עם זאת, נצפה טרנד לכיוון שיפור בתוצאים אלו במטופלים שטופלו עם צריבה. בנוסף, נצפה סיכון מוגבר משמעותית לאשפוז מכל סיבה במטופלים שעברו צריבה (יחס סיכון מותאם 1.60, רווח בר-סמך 95% 1.25-2.05).

מסקנת המחקר התצפיתי, העכשווי, רב-המרכזים ו-propensity matched, היא שטיפול עם צריבה בפרפור פרוזדורים לא קשור באופן משמעותי לתמותה, דימום תוך-גולגלתי, שבץ איסכמי, אירוע איסכמי חולף או אשפוז בגלל אי-ספיקת לב. אך עם זאת, צריבה נמצאה קשורה לשיעורים גבוהים יותר של אשפוז מכל סיבה.

מקור: 

Freeman J.V. et al. (2020) The American Journal of Cardiology. 125, 553