נושא הזכות לפרידה מהחיים ללא סבל עמד במרכזו של כנס בהשתתפות מאות חברים של עמותת ליל"ך, מומחי בריאות ורוח בתחומי הפליאציה וטיפול בסוף החיים, שהתקיים בתל אביב ובזום בסוף השבוע האחרון (ו').
עוד בעניין דומה
ח"כ גבי לסקי הציגה בכנס את עיקרי תיקון הצעת חוק החולה הנוטה למות שהגישה יחד עם ח"כ אלון טל לחיזוק מעמדם וזכויותיהם של חולים בשלב חייהם האחרונים, ועדכון החוק הקיים בהתאם להתפתחויות שחלו בתחום מאז חקיקתו בשנת 2005. ח"כ לסקי ציינה כי "יש לתקן את החוק ולחזק את היכולת של אדם להיפרד מהעולם בכבוד באופן התואם את רצונו".
יו"ר עמותת ליל"ך, חברת הכנסת לשעבר ד"ר ענת מאור, התייחסה לצורך בעדכון החוק, לאור הנתונים המוכיחים שלמרות שחלפו 17 שנה מחקיקתו, היכולת להחליט על דרך סיום החיים ולמלא טפסי הנחיות על פי החוק טרם ידועים בציבור. רק אחוז אחד מאזרחי ישראל מילאו טפסים, לעומת 33% בארה"ב, מה שממחיש את הצורך הקיים בשטח להתאמת הנעשה בישראל בתחום למדינות המתקדמות.
לדבריה, עולה צורך ממשי בפעילות הסברה מקיפה בישראל, כפי שנעשה במדינות ארה"ב, אנגליה, קנדה, אירלנד ואוסטרליה. עמותת ליל"ך פנתה לשר הבריאות, ניצן הורוביץ, לפעול באופן אינטנסיבי לקידום קמפיינים ומודעות בנושא.
ההצעה לתיקון החוק שהוגשה למזכירות הכנסת וטרם עלתה להצבעה מכילה סדרת תיקונים שנועדו להתגבר על קשיים שהתגלו ביישומו של חוק החולה הנוטה למות ב-16 שנות קיומו, ולאפשר מימוש מקיף יותר של מטרותיו. בין היתר מוצעות דרכים להקל את כתיבתן של הנחיות מקדימות. כך למשל, נדרש שהטפסים יפושטו, יפורסמו במספר שפות, צוותים במוסדות רפואיים כמו קופות חולים ומוסדות לטיפול בקשישים יוכשרו לסייע במילוים, ושיחות מתועדות של חולים מאושפזים בבתי חולים עם רופאיהם יוכלו להיחשב כהנחיות מקדימות במסגרת האשפוז.
עוד מוצע בהצעת החוק שמי שכותבים "ייפוי כוח מתמשך" על פי חוק האפוטרופסות, ילמדו מעורכי הדין המסדירים ייפויי כוח אלה גם על ההסדרים שניתן לערוך למצבי מחלה סופנית. ההצעה גם מציעה לשלב את מאגר המידע המכיל את ההנחיות המקדימות במאגרי מידע שהמוסדות הרפואיים מחוברים אליהם, כך שהטפסים יהיו נגישים וזמינים בקלות בכל מקום שבו מטופל אדם במצב סופני.
האחות חגית סלם, מומחית קלינית בגריאטריה, סיפרה בכנס את סיפורה האישי של אמה, מרים ז"ל, שגם היא עבדה כאחות ולפני שחלתה בדמנציה חתמה על טופס ההנחיות המקדימות לחוק החולה הנוטה למות, שם ביקשה שלא להאריך את חייה באמצעים מלאכותיים במידת הצורך ובמסגרת החוק הקיים. חגית סיפרה כי לפני מספר חודשים, כאשר אמה חוותה התקף לב חריף בהיותה בת 93, ובזכות הטפסים אותם מילאה, פונתה לבית החולים, שם קיבלה טיפול תומך שהקל על סבלה ללא פעולות מאריכות חיים באמצעים מלאכותיים. לאחר מספר שעות כאשר חזרה לביתה, נפרדה אמה ממשפחתה והקרובים לה ונפטרה, בהתאם לרצונה לסיים את חייה בביתה ובחיק משפחתה האוהבת.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
