מטרת המחקר הייתה לבחון את הקשר בין שימוש בתרופות סיסטמיות נפוצות לבין התפתחות ניוון מקולרי תלוי גיל (Age-Related Macular Degeneration - AMD) באוכלוסייה הכללית.
עוד בעניין דומה
במחקר זה נכללו 38,694 מבוגרים מתוך 14 מחקרים מבוססי אוכלוסין ומבוססי בתי חולים מתוך המאגר האפידמיולוגי האירופאי לרפואה עיניים (European Eye Epidemiology Consortium). החוקרים בחנו את המתאם בין שימוש בתרופות סיסטמיות לבין המצאות של AMD מכל סוג, ושל AMD מאוחר מכל סוג בעזרת רגרסייה לוגיסטית רב-משתנית, עם מידול לפי מחקר ובתוצאות מאוגמות, בעזרת ניתוח-על של השפעות אקראיות.
גילם הממוצע של הנבדקים במחקרים שנכללו היה בטווח שבין 61.5±7.1 ועד 82.6±3.8 שנים. תוצאות המחקר הדגימו כי שיעורי ההמצאות של AMD מכל סוג היו בטווח שבין 12.1% ועד 64.5% ועבור AMD מאוחר הם היו בטווח של 0.5% ועד 35.5%. בניתוח-העל שבוצע בעזרת מודלים רב-משתניים מתוקננים נמצא כי תרופות להורדת רמות הליפידים בדם (Lipid Lowering Drugs - LLD) ותרופות לטיפול בסוכרת נמצאו קשורים להמצאות נמוכה יותר של AMD מכל סוג (יחס סיכויים של 0.85, רווח בר-סמך של 95%, 0.79-0.91 ויחס סיכויים של 0.78, רווח בר-סמך של 95%, 0.66-0.91, בהתאמה). לא נמצאו קשרים נוספים עבור אף תרופה אחרת או עבור המצאות של AMD מאוחר.
מסקנת החוקרים הייתה כי נצפתה השפעה מטיבה של LLD ותרופות עבור סוכרת על ההמצאות של AMD על פני מספר עוקבות אירופאיות. הממצאים מחזקים את חשיבות התהליך המטבולי כחלק עיקרי באטיולוגיה הרבגונית של AMD.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
