בתחילת השבוע הביא שר הבריאות לאישור הממשלה את החלטות ועדת סל הבריאות שסיימה את עבודתה בימים האחרונים. בכל שנה הוועדה, המורכבת מרופאות ורופאים מדיסציפלינות שונות, נציגי משרדי הבריאות והאוצר, ומנציגי ציבור, מתכנסת על מנת לדון בתועלות הקליניות של טיפולים, תרופות וטכנולוגיות חדשות, ולאחר ימים ממושכים של דיונים קדחתניים מחליטה מה להכליל בסל הבריאות הממלכתי, האמור לתת מענה רחב ככל האפשר לקבוצות רבות באוכלוסיה.
קצרה היריעה מלהכיל את הקושי והמורכבות של עבודת הוועדה, הנאלצת להכריע בסוגיות רפואיות, כלכליות ואתיות, ולהחליט האם להעניק טיפול שהוכיח שיפור בהישרדות של מספר חודשים לחולה בסרטן גרורתי, או להכליל תכשיר שעשוי לשפר את איכות החיים של ילד הסובל ממחלה כרונית למשך שנים ארוכות. באופן מסורתי הוכללו גם תרופות בעלות גבוהה לקבוצות קטנות של חולים, וגם תרופות בעלות נמוכה לקבוצות גדולות של חולים. נוסף על כך, בכל שנה, במידה זו או אחרת, הוכללו גם טכנולוגיות בתחום הרפואה המונעת ובריאות הציבור.
אולם השנה באופן חריג, התעלמה ועדת הסל מהמלצות גורמי המקצוע ובכללם הוועדה המייעצת לחיסונים, והאיגודים לרפואת ילדים ולמחלות זיהומיות, ולא הכלילה אף לא חיסון אחד בסל הבריאות. בהחלטה זו קיימת חוסר התייחסות מוחלט לבריאות הציבור וחוסר התייחסות משווע למניעת מחלות הגורמות לתחלואה ולתמותה משמעותיות.
בעונת החורף 2022-2023 התאשפזו כ-2,800 תינוקות מגיל שנה בבתי חולים כתוצאה מ-RSV, כמאה מתוכם נזקקו לטיפול נמרץ. מדובר בתחלואה קשה, עם צורך בתמיכה נשימתית, מתוספת חמצן ועד הנשמה מלאכותית ועירוי נוזלים עקב חוסר יכולת לינוק או לשתות
בכל שנה, מחלקות הילדים מתמלאות בתינוקות קטנים, מתנשמים, מחרחרים ומצפצפים, לא מסוגלים לינוק בגלל המצוקה הנשימתית שלהם. למחלה שלהם קוראים ברונכיוליטיס והגורם העיקרי לה הוא נגיף ה-RSV .RSV הינו הגורם העיקרי כיום למחלות דרכי נשימה בילדים, הגורם העיקרי לאשפוז ילדים בשל מחלת נשימה נגיפית חריפה וגורם מוות משמעותי בתינוקות, במיוחד כאלה שנולדו פגים. אחד ממאה תינוקות יגיע לאשפוז בשנת החיים הראשונה במהלך הגל התחלואה השנתי שאורך כשלושה חודשים בזמן החורף.
בעונת החורף הקודמת (2022-2023) התאשפזו כ-2,800 תינוקות צעירים מגיל שנה בבתי חולים, וכמאה מתוכם נזקקו לטיפול נמרץ. מדובר בתחלואה הנחשבת קשה, עם צורך בתמיכה נשימתית, מתוספת חמצן ועד הנשמה מלאכותית, ועירוי נוזלים עקב חוסר יכולת לינוק או לשתות.
אין בנמצא טיפול תרופתי ל-RSV, הדרך היחידה לטפל היא במתן טיפול תומך. RSV גורם לסיבוכים לטווח הקצר: זיהומים חיידקיים משניים כמו דלקת ראות ודלקת אוזן תיכונה, וסיבוכים לטווח הארוך שהבולטת בהם היא מחלת האסטמה. קיימים גם סיבוכים הקשורים לאשפוז עצמו כגון זיהומים צולבים. הנטל האשפוזי הוא קצה הקרחון לעומת הנטל האמבולטורי מבחינת ביקורי רופא בקופות החולים, שימוש בתרופות כגון אינהלציות וכן נטל כלכלי עקיף עקב אובדן ימי עבודה של ההורים ועוד.
עשרות שנים חיכה עולם הרפואה לחיסון שנוכל לתת לכלל התינוקות על מנת למנוע תחלואה זו, ולאחרונה פותח נוגדן ארוך טווח הנותן לכך מענה ביעילות ובטיחות מצוינות.
בהתבסס על נתוני המחקרים הקליניים, וניסיון ממדינות שהכלילו את חיסון זה כבר השנה, הכללת הנוגדן לנגיף ה-RSV לתינוקות היתה צפויה לחסוך כעשרת אלפים ימי אשפוז במחלקות הילדים בחורף הבא בישראל.
חיסונים נוספים שלא נכנסו לסל
היו בפני חברי הוועדה גם אפשרויות נוספות למניעת תחלואה ושיפור בריאות הציבור: על ידי הכנסת חיסון נגד חיידק המנינגוקוק B, שכבר ניתן במדינות מפותחות רבות, ניתן היה למנוע את המחלה הנגרמת מחיידק זה, שאמנם נדירה אך קטלנית. הסיכון למחלה זו מוגבר למתגוררים בתנאי צפיפות. במצב הנוכחי, בו החיסון אינו כלול בתכנית השגרה אך ניתן לקנייה דרך ביטוח משלים, מתרחב הפער בסיכון היחסי, כיוון שמי שחי בתנאי צפיפות, הסיכוי שיוכל לשלם מאות שקלים לכל מנת חיסון נמוך.
ניתן היה להרחיב את ההתוויה לחיסון פפילומה עבור נשים וגברים בגילאי 18-26 שלא חוסנו עד כה, על מנת לעשות צדק עם מי שלא חוסנו לנגיף הפפילומה במסגרת חיסוני בית הספר שלא באשמתם, ולעזור בכך למגר את מחלות הסרטן שנגיף הפפילומה גורם.
ההחלטה שלא להכליל אף טכנולוגיה בתחום בריאות הציבור ורפואה מונעת מקוממת בשל ההזדמנות שהיתה לחברי ועדת הסל להשפיע דרמטית על תחלואת הילדים והמבוגרים אילו היתה מאמצת, ולו רק חלק, מהמלצות האיגודים
לחלופין ניתן היה לבחור לחסן את האוכלוסיה המבוגרת בחיסון האקטיבי החדש ל-RSV ובכך לקטין את הנטל הקשה של תחלואת החורף במבוגרים הכרוכה גם היא באלפי אשפוזים, סיבוכים ותמותה.
אולם לדאבוננו, ועדת הסל בחרה לא לכלול ולו חיסון אחד בהמלצותיה. ההחלטה שלא להכליל אף טכנולוגיה בתחום בריאות הציבור ורפואה מונעת מקוממת בשל האפשרות וההזדמנות שהיתה לחברי ועדת הסל להשפיע בצורה דרמטית על תחלואת הילדים והמבוגרים אילו היתה מאמצת, ולו רק חלק, מהמלצות האיגודים המקצועיים.
בכל שנה לקראת הכרעות הוועדה אנו שומעים את זעקת החולים המבקשים מזור לכאבם. חלקם משגרים מכתבים לחברי הוועדה, אחרים מגיעים להפגין ולתלות שלטים מול מקום כינוסה. אולם, אין מי שישמיע אות קולם של "החולים העתידיים", אלה שניתן למנוע מהם חולי, סבל, כאב ותמותה באמצעות רפואה מונעת.
אי הכללת חיסונים חדשים בסל הבריאות גורמת למדינת ישראל לפגר, מבחינת שירותי הבריאות שהיא מספקת לאזרחים, ביחס למדינות מפותחות אחרות.
ניכר כי על בסיס החלטות שהתקבלו השנה, קיים צורך בשינוי מהותי במנגנון הכללת התכשירים והטכנולוגיות בסל הבריאות או לחלופין להגדיר מנגנון חלופי ותקציב ייעודי לרפואה מונעת.
הכותבת היא מנהלת היחידה למחלות זיהומיות בילדים בבית החולים ספרא לילדים, המרכז הרפואי שיבא; יו"ר החברה לפדיאטריה קלינית וחברה בוועדה המייעצת לחיסונים
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
